שמונת הסימנים של יציאה מהגוף

רשימת סימנים שנועדה לשמש ״מבחן לקמוס״ ליציאה מהגוף, מטכנאי הקלטות ששנים עבד במעבדה של שיטת המיקודים: 1. מתחילה במצב משתנה, בדרך כלל בשלב 2 או 3 של השינה, במצב ההיפנגוגי. 2. תחושה גופנית ברורה של רטט או פעימה בתוך הגוף בזמן ההרפיה. 3. צליל חזק שנשמע כאילו בתוך הראש, לרוב יחד עם הפעימה. 4. מתח גופני, שלעיתים קרובות קודם לתחושת היציאה. 5. פגיעות נפשית: תחושה של חוסר שליטה, לרוב עם חרדה. 6. היפרדות במעשה של רצון, כשמנסים להזיז את הגוף, למשל להתגלגל החוצה ״כמו בול עץ במים״, או באופן ספונטני. יש שמתארים שנמשכו החוצה. 7. היכולת לקלוט משהו שאין אליו גישה דרך החושים הפיזיים, למשל לראות אדם בחדר אחר. 8. מעט שליטה בסביבה: ״אי אפשר לשנות את הסביבה, צלולים ככל שתהיו״. ההבחנות: סימנים 1 עד 6 תואמים גם את רצף שיתוק השינה, ורק 7 ו-8 מבדילים. החלום הצלול, לעומת זאת, הוא סביבה שמגיבה למחשבה, שבה יש לחולם סמכות וכוח פעולה, ולכן ״אולי מה שחווים הוא חלום צלול על יציאה מהגוף״. לפי ההגדרה של מייסד השיטה, יציאה היא איסוף מידע חושי בתוך הזמן והמרחב הפיזיים בזמן שהגוף ישן ולא יכול לקלוט אותו. ההמלצה: לא למהר להכריע. במקום ״אני יוצא כל לילה״, לומר: ״אולי זו הייתה יציאה, אולי חלום צלול, אולי דמיינתי הכול״, ולבדוק.