אוֹר מַקִּיף וְאוֹר פְּנִימִי

שני מצבי יחס בין אור לכלי. האור הפנימי (or pnimi) נכנס לתוך הכלי ומתלבש בו - זהו האור שהכלי מסוגל לקבל ולעכל. האור המקיף (or makif) נשאר מחוץ לכלי, מרחף מסביב - זהו האור שהכלי עדיין אינו מסוגל להכיל. ה"הפרש": האור המקיף גדול בהרבה מהפנימי - מה שנמצא "בחוץ" תמיד עצום ממה שנוכחי. הדינמיקה: ככל שהכלי גדל (מתרחב, מתעמק), יותר אור מקיף הופך לפנימי. מה היה "מעבר לתפיסה" הופך לחלק מהתפיסה הפנימית. בתהליך הגיל: ילד צעיר חי רוב חייו תחת אורות מקיפים - המציאות מסביבו עצומה יותר ממה שהוא יכול לעכל. הבגרות היא הרחבת כלי.