אוֹת

בקבלה, אות עברית אינה סימן שמצביע על דבר - היא הדבר עצמו. ספר יצירה (מהקדומים שבכתבי הקבלה) מלמד שהעולם נברא בעזרת 22 אותיות ו-10 ספירות - 32 "נתיבות חכמה". לכל אות שלושה ממדים: צורה חזותית (שמשקפת את האנרגיה שהיא מייצגת), צליל (שיוצר תנודה ספציפית), וערך מספרי (גימטריה). כשמחברים אותיות למילה, לא נוצר רק "שם לדבר" - בקבלה, נוצר הדבר עצמו. זה שורש הרעיון שיצירת גולם אפשרית: שילוב נכון של אותיות יוצר ישות. הזוהר מוסיף: לכל אות יש גוף, נשמה ורוח. האל"ף - הראשונה - אין לה קול משלה: היא השקט שמחזיק את כל הצלילים האפשריים לפני שאחד מהם נבחר.