אוֹר פְּנִימִי וְאוֹר מַקִּיף

שני אופני נוכחות אלוהית בנברא. "אור פנימי" (or pnimi) = האור שחדר לתוך הכלי והפך ל"שלו" - מוגבל בגודל הכלי. "אור מקיף" (or makif) = האור שסובב את הכלי מבחוץ, אין-סופי, לא נקלט ישירות. האנלוגיה: נרות הנשמה שנר ה׳ נשמת אדם = אור פנימי; "ה׳ אלוהיך אש אוכלה" = אור מקיף. בעבודה רוחנית: תורה ומצוות מביאים אור פנימי. שבת, שמחה, דבקות - מביאים מגע עם אור מקיף. ה"הארה" (hitlahalut) בתפילה = כשאור מקיף פתאום "מאיר" פנימה. לאחר המוות: אור פנימי = גן עדן פנימי (שיש לנשמה "בגלל" מה שעשתה בחיים); אור מקיף = גן עדן עליון שמסביבה. הדרגה הגבוהה = כשאור מקיף ופנימי מתאחדים - "יחוד".