שְׁרָשִׁים וִילָדִים

מטאפורת "שורש וענף" - ו"שורש וצאצא" - מרכזית בקבלה. ה"שורש" = מה שמקיים ומאפשר קיום. ה"ענף"/"ילד" = ביטוי שיוצא מהשורש לעולם. עיקרון: "ענף" לא יכול להיות מה ששורשו לא - כל כוח בעולם "ירש" ממקורו. הרמח"ל: כשמבינים "שורש" - מבינים מדוע "ענף" מתנהג כפי שהוא. ה"גלגול" = "ענף" שחוזר לשורש לסגור "חוב". "אבות ובנים" = לא רק ביולוגי - כל "מורה ותלמיד" הם "שורש וענף". ה"נשמות" = ענפים של "שרשי נשמות" (12 שבטים = 12 שרשים). "תיקון שורש" = כשאדם עושה תשובה - הוא לא רק מתקן עצמו - הוא מתקן את השורש שנפגע.