שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה

לכל נשמה יש "שורש" ייחודי בעולמות העליונים - מקום ספציפי במבנה האלוהי שממנו ירדה. השורש קובע את החוזקות, החולשות וה"התמחות" הרוחנית של הנשמה. נשמות מאותו שורש יוצרות "חבורה" טבעית - הן נמשכות זו לזו ויש להן שליחויות משלימות. המושג מסביר מדוע לפוסקים ומקובלים שונים יש גישות כל כך שונות: כל אחד מלמד מתוך שורש נשמתו. לגלות את שורש הנשמה: שים לב לאילו פרשות תורה, ספירות, או פרקטיקות רוחניות מרגישות הכי "טבעיות" - זה מצביע לכיוון השורש. כל שליחות הנשמה בחיים הגשמיים ניתן להבין כחזרה לשורש ובטוי מלא שלו.