תְּחִיַּת הַמֵּתִים

תחיית המתים בקבלה אינה "חזרה לחיים" פשוטה אלא אירוע קוסמי שמסמן השלמת התיקון. כשכל הנשמות ישלימו את תיקוניהן, העולם הפיזי עצמו יעבור טרנספורמציה. הגוף שיקום אינו אותו גוף שמת - זו גרסה מזוקקת, "גוף רוחני" (גוף עב לא מ"ה). בקבלה: כל מצווה יוצרת "לבושים" לגוף התחייה - גוף של אור ארוג ממעשיו הרוחניים של האדם. לפיכך: חיים בעולם הזה הם ממש ה"חומר גלם" שממנו נוצר גוף הנצח. ה"עצמות" של הקמת תחיית המתים: "עצם לוז" - אבר קטן שלא נפסד - הוא ה"זרע" ממנו יצמח הגוף המחודש.