שְׁבִירָה וְתִיקּוּן

שני הצדדים של הקוסמוגניה הלוריאנית: שבירה ותיקון. השבירה (שבירת הכלים) לא הייתה "תאונה" אלא שלב מכוון: המציאות חייבת להישבר לפני שתוכל להתאחד מחדש בצורה גבוהה יותר. כמו זרע שחייב להירקב בקרקע לפני שהצמח יצמח. בהיגיון הפנימי: מה שמתחבר "מן החוץ" יכול להתנתק. רק מה שנבנה "מן השבירה" - שהופנם ועיבד את הניגודים - יכול להיות עמיד. התיקון (tikkun) הוא לא "תיקון של שגיאה" אלא ה"מטרה" שהשבירה שירתה: מציאות שעברה שבירה וקיבצה את עצמה מחדש כוללת עומק ועמידות שלא הייתה לה לפני כן. כל תיקון אישי מהדהד את התיקון הקוסמי.