תִּפְאֶרֶת

הספירה השישית, לב עץ החיים, מרכז הקו האמצעי. מקבלת מחסד (ימין, נתינה, אהבה) ומגבורה (שמאל, גבול, דין) ומסנתזת אותן לרחמים - לא חסד טהור שעלול לפנק, ולא גבורה טהורה שעלולה לרסק, אלא האיזון ביניהן. כנגד: הלב, השמש, יעקב אבינו, שם יהו"ה (שמות). בפרצוף זעיר אנפין, תפארת היא הלב. המשמעות: כל "יופי" אמיתי הוא שיווי משקל - לא שלמות של גורם אחד אלא מתח מכוון בין ניגודים. לכן "תפארת" = יופי - כי יופי אמיתי לא נוצר מאחידות אלא מהרמוניה.