תְּשׁוּבָה

בקבלה, תשובה אינה רק חרטה - היא תהליך קוסמי של חזרה לשורש. השורש ש-ו-ב פירושו "לחזור", לא "להצטער". האר"י לימד שמקור התשובה הוא בספירת בינה - "אמא עילאה" - ששומרת עבור כל נשמה 50 שערי חזרה, ולעולם אינה סוגרת אותם. העניין העמוק: בינה שולטת על הזמן - היא "אם כל חי" שמחזיקה את הזיכרון השלם של מה שהיה. תשובה היא ביסודה שינוי בזמן: הזוהר לימד ש"בעל תשובה" אינו רק מוחל עליו - העבר עצמו משתנה. הרגע שבו בחרת לא טוב הופך, בתשובה שלמה, ל"זדונות שנעשו לו כזכויות". זו לא מחיקה של העבר אלא טרנספורמציה שלו. תשובה שלמה בקבלה אינה רק שינוי התנהגות - היא שינוי ביחס שהנשמה מחזיקה לכל מסלולה.