יִסּוּרִים

"יסורים" = ייסורים = סבל/צרות. בקבלה: ה"יסורים" אינם "עונש" גרידא - הם "כלי תיקון". "ייסורי אהבה" = ה׳ מצרף כ"מבחן" את מי שאוהב - כי ה"צרוף" מאפשר לנשמה לגלות כוחות שלא ידעה שיש בה. ה"כור" = כלי צרוף זהב = "יסורים" שמוציאים ממתכת גסה "זהב". "כל יסורים שאינם עם ביטול תורה" (ברכות ה) = שאינם פוגעים ב"כלי" = יסורים שמיועדים לטהר. ה"פרדוקס": מי שלא "לוקח" את היסורים = מפסיד את ה"תיקון" שבהם. מי שרק "לוקח" = ייתכן שחסר "קבלה רגשית". ה"בכי" = "יסורים שיוצאים" = "שפיכת לב" = ניקוי. ה"רחמים" על אחר = "נוטל" יסורים = "חלקית, הצדיק נוטל על עצמו".