רָצוֹא וָשׁוֹב

"רצוא ושוב" - שני הקצבים הבסיסיים של כל חיי רוח. "רצוא" = ריצה/כיסופים - התנועה הסוחפת לקראת ביטול, אחדות, אלוהות. "שוב" = חזרה - ההשארות, השמירה על הצורה, שמירת הגוף בחיים. ניהם ביחד: ריצה ללא חזרה = ביטול מוחלט (הנשמה "בורחת" מהגוף); חזרה ללא ריצה = עצירות רוחנית. המקור: יחזקאל א:יד - "והחיות רצוא ושוב" - החיות המרכביות עצמן נעות בקצב זה. הבעש"ט לימד: זה הקצב של הלב. כשאוהב אוהב - הוא "רץ" לאהובו ו"שב" לגופו. האר"י: כל אנרגיה רוחנית פועלת בגלים - אין רצוא בלי שוב. המיסטיקן שלמד לתזמן את שניהם - רץ ושב בדיוק הנכון - הוא מי ש"עמד לפני ה׳".