בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ

המשיח בקבלה אינו רק אדם אלא מצב של השלמה קוסמית. הזוהר: שני "פנים" של משיח - משיח בן יוסף (סובל, מכין) ומשיח בן דוד (מנצח, מסיים). בקבלה הלוריאנית: עידן המשיח מתחיל כשהתיקון המצטבר מגיע לנקודת "מסה קריטית". ה"נשמה המשיחית" מופיעה בכל דור; אם הדור מוכן - היא מתגלה. אדם, אברהם, משה, דוד - כל אחד נשא את פוטנציאל נשמת המשיח. המשיח הסופי אינו "נשמה חדשה" אלא הביטוי הסופי של מה שנצבר לאורך ההיסטוריה. בגרסה הקבלית: ביאת המשיח תלויה בהשלמת ניצוצות קוסמיים מספיקים - כל תיקון אישי מקרב.