חִדּוּשׁ הַבְּרִיאָה

אחד המושגים העמוקים בקבלה: הבריאה אינה מאורע שהיה פעם אחת - הקב"ה "מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית" (תפילת שחרית). ברגע שהאל "יסיר" את מחשבתו מהנברא - הוא יחזור ל"אין". הנסתר: כל "רגע" הוא בריאה מחדש. גרסת הבעש"ט: אין "עבר" בבריאה - כל מה שאתה רואה עכשיו נברא עכשיו. הפרדוקס: אם עולם "מחודש" - מה ה"קשר" בין שניים? התשובה: ה"רשימו" (שיור) - רושם שנשאר גם אחרי שהבריאה "נסוגה" מחייב רצף. ה"חידוש" מונע "קיפאון" - כל מצב קיים הוא "ניצוץ בריאה" חדש. בפרקטיקה: הרגשת "עייפות" ממצווה = שנפסק ה"חידוש" בעיני המתפלל. חידוש = שפריכות של "ראשית".