זִיוּוּג

המושג הקבלי לאיחוד שמייצר מציאות חדשה. בקבלת האר"י: כל בריאה מחייבת "זיווג" - פגישה בין עיקרון זכרי ועיקרון נקבי שמייצרים יחד "זרע" של מציאות חדשה. זהו לא מטאפורה מינית - זוהי הצהרה מטפיזית: המציאות בנויה מדיאלקטיקה, לא ממהות יחידה. המבנה: נותן ומקבל, אור וכלי, כוח ועמידות - ממגע ביניהם נולד שלישי. ה"זיווג" בין ז"א למלכות מייצר "נשמות חדשות" שיורדות לעולם. ה"זיווג" בין חכמה לבינה מייצר את הספירות האמצעיות. ה"זיווג" בין אין סוף לכלים הוא עצם הבריאה. ההשלכה: אין שום "יצירה" ב"יחיד" - כל יצירה אמיתית מחייבת פגישה.