הַשְׁפָּעָה וְקַבָּלָה

שני המצבים הבסיסיים של כל קשר - לתת ולקבל - ובקבלה הם יסוד מבנה הבריאה. ה"השפעה" = מצב פעיל, נותן, אלוהי ראשוני. ה"קבלה" = מצב פסיבי, מקבל, ביטוי נוצר. בספירות: כל ספירה "מקבלת" מהספירה שמעליה ו"משפיעה" על הספירה שמתחתיה. אין "טהרת" קבלה בלתי-מלאה - מה שלא מתפשט נחסם. הפרדוקס: ה"קבלן" המושלם ביותר הוא מי שמשפיע הכי הרבה - כי הוא "מכיל" את מה שמקבל ומעביר אותו הלאה. "כלי" ריק הוא לא כלי - רק כלי שמשפיע מה שמקבל הוא "כלי" שלם. הרצון לקבל לשם עצמו בלבד = קליפה; רצון לקבל כדי להשפיע = קדושה.