הַשְׁתָּוָאַת הַצּוּרָה

העיקרון המרכזי של הקבלה לפי בעל הסולם: בעולם הרוחני אין מרחק פיזי - "קרוב" ו"רחוק" משמעם דמיון ושוני בתכונות. שתי רוחות עם תכונות זהות הן מאוחדות - אין "בינהן" כלום. שתי רוחות עם תכונות הפוכות - מרוחקות כאשר-יש-מרחק. האין-סוף הוא רצון-להשפיע טהור. הנשמה נבראה כרצון-לקבל - ולכן היא "רחוקה" ממנו. ככל שהנשמה מתקנת ומפנה את הרצון-לקבל שלה, היא הופכת דומה יותר לאין-סוף, ולכן מתקרבת אליו. זה ההסבר הקבלי לשאלה "מה זה אומר להתקרב לאלוהים".