מ"ה וּב"ן

שני "מילויים" של שם הוי"ה ערכיהם ב-גמטריה: מ"ה = 45 (יוד-הה-ואו-הה), ב"ן = 52 (יוד-הה-וו-הה). ה"מילוי" הוא האופן שכותבים את השם: י-ו-ד = 20 אותיות במילוי; ה-א = 6; ו-א-ו = 13; ה-א = 6 → סה"כ 45 = מ"ה. בקבלת האר"י: מ"ה = בחינת "אדם" / ז"א / חכמה; ב"ן = בחינת "נוקבא" / מלכות / קבלה. השפע יורד כ"מ"ה" ומתקבל ב"ב"ן". "מ"ה" מקביל לנשמה ו"ב"ן" לגוף. כשהאדם אומר "עניו" (ענו = 126 = מ"ה+ב"ן) - הוא מאחד שני הצדדים. הנוסחה הלוריאנית "לשם יחוד" מכוונת לאיחוד מ"ה וב"ן - האחדות בין הנותן למקבל.