נוּקְבָּא

"נוקבא" בארמית פירושה "נקבה/פתח" - הפרצוף הנקבי שמקביל לזעיר אנפין. היא מלכות כפרצוף פעיל: לא ספירה סטטית אלא עיקרון קבלה ורפלקסיה חי. כשזעיר אנפין ונוקבא פנים אל פנים (פא"פ) - השפע זורם; כשהם "אחור באחור" - העולם סובל מחסר. הדימוי: הירח מול השמש. הנוקבא אין לה אור עצמאי - היא מקבלת ומחזירה את אור ז"א. אבל ללא קבלתה, אור ז"א היה חסר כיוון ויעד. ה"קטנות" שלה אינה חסרון אלא התנאי לגילוי: דווקא ה"ריק" שלה הוא מה שמאפשר למציאות להתממש בתוכה. הזיווג בינה לבין ז"א הוא המנגנון שמייצר נשמות ומקיים את הסדר הקוסמי.