מַלְבּוּשׁ

"מלבוש" - לבוש/מעטה - בקבלה: שכבה שעוטפת ומגנה על אור. הנשמה לובשת מלבושים כדי "לרדת" לעולמות נמוכים. בלי מלבוש: הנשמה הייתה מכלה את העולם הגשמי באורה. "לבוש" ראשון = גוף פיזי; שני = גוף אתרי/אסטרלי; שלישי = "לבוש" עדין יותר. בגן עדן: "לבושי כבוד" = לבושים עשויים ממצוות שנעשו בחיים. "האור הראשון" (לפני חטא) = לא "כתנות עור" (עֹר) אלא "כתנות אור" (אֹור) - פרשנות מדרשית. ב"שיר השירים": "מלבוש כלה" = הנשמה שמגיעה לזיווג עם א-ל. "תיקון המלבוש" = תיקון שלא ניתן לעשות בחיים - נעשה אחרי המוות בין גלגולים. לבוש שיש בו "כתם" = חטא שנשאר כרושם.