נִיבִּידָה

ניבידה היא התפכחות עמוקה מן ההיקסמות מתופעות מותנות - לא ייאוש ולא שנאת-חיים, אלא שינוי ביחס למה שבעבר עורר היאחזות. SN 22.59 מתאר: ראיית ארעיותן של תופעות → ניבידה (התפכחות) → וירגה (נתק) → שחרור. לדוגמה: אדם שבילה שנים במרדף אחרי הכרה מאביו, ויום אחד מבין לעומק שהמרדף לא יוכל להעניק מה שמחפש - הרצון לרדוף מתחיל לדעוך מעצמו. לא מפני שאסר על עצמו לרצות, אלא מפני שהדבר איבד מכוח המשיכה. ניבידה שונה מדיכוי: דיכוי הוא כפיית "לא-ירצה", ניבידה היא כבייה טבעית של ההיאחזות בעקבות תובנה.