נְסִירָה

"נסירה" = "ניתוק" = ב"עיצוב" הפרצופים: ה"אחורים" של ז"א ו"נוקבא" שהיו מחוברים "ניתקים" כדי שיהיו שני ישויות נפרדות. ה"אחד" שנחלק = "ויבן ה׳ אלוהים את הצלע" = "ויסגור בשר תחתנה" = "ניתוק" שמאפשר "זיווג" נפרד. ה"נסירה" = תהליך ש"כואב" = לאחר ה"נסירה" כל אחד "חסר" את ה"אחר". ה"חסר" = מה שמאפשר את "הכיסופים". ה"זיווג" = "חזרה" = "ניסירה" שנסגרת. ה"גלות" = "נסירה" שנמשכת = "ז"א ומלכות" שלא מגיעים ל"יחוד". ה"גאולה" = "יחוד" שאחרי "נסירה". ה"חתונה" = "ביטוי" של "סיום הנסירה". ה"אדם" = "נסור" = ה"שקד" של ה"צלע" = ה"כמיהה" לשלמות.