יִחוּד

מושג ופרקטיקה מרכזיים בקבלה - "איחוד" העיקרון הזכרי עם העיקרון הנקבי באלוהות. בתוך מבנה האלוהות, זעיר אנפין ומלכות (נקרא גם תפארת ושכינה) הם כמו חתן וכלה שנפרדו: כשאין שפע אלוהי בעולם, הם "גב אל גב" - פניהם מרוחקים. כשיש שפע - הם "פנים אל פנים". כל חטא "מרחיק" אותם; כל מצווה שנעשית בכוונה "מקרבת" אותם חזרה. האר"י פיתח נוסחאות "יחוד" לפני כל מצווה - מדיטציות על האותיות י-ה-ו-ה שמתאחדות: הי"ה (יוד-הה) עם ו-ה (ואו-הה) יחד. בחיי היום-יום: כל בחירה לתת, לסלוח, לחבר ניגודים - היא "יחוד קטן" שמתקן קצת מהשבר הקוסמי.