אוֹר הָאֵין סוֹף

האור האלוהי שמילא את הכל לפני הצמצום - ו"מתפשט" מחדש לאחר הצמצום בצורה של "קו". ההבחנה בין "אין סוף" (ה"עצמות") ל"אור האין סוף" דקה ועמוקה: ה"אין סוף" עצמו אינו "אור" - הוא לפני כל קטגוריה. ה"אור" הוא הראשון שיוצא ממנו - "ביטוי" ראשון כלשהו. הצמצום צמצם את "אור האין סוף"; לאחריו ה"קו" הוא אור האין סוף שחוזר בצורה מוגבלת. כיצד "אור" הוא מטאפורה מתאימה? כי אור נותן מעצמו ללא איבוד; ממלא מרחב ללא ש"הוא" עצמו "הולך"; ניתן להסתכל בו רק בעקיפין (לא ישירות). כל האורות הקבליים (or yashar, or chozer, or makif, or pnimi) הם "גוני" אור האין סוף.