רָזָא דְאָלִיָּא

ארמית זוהרית: "סוד הנשגב/הגבוה" - מינוח לדרגת ידע שמעבר לבינה. ה"רזא" = סוד ששמור כי הכלים הרגילים אינם יכולים להכיל אותו. "דאליא" = "של הגבוה" = מה שנמצא מעל. הזוהר משתמש במינוח זה לציון נסתרים שנסתרים גם מרוב המקובלים. "רזא" ≠ סוד שמסתירים - "רזא" = סוד ש"אינו ניתן" - כמו שלא ניתן לראות את גב הראש שלך בלי מראה. הגישה: לא ניתן ל"ידע" ה"רזא" בדרך ישירה - רק "לנגוע" בו ברגעים של ביטול. "רזא דרזין" = "סוד הסודות" = מה שבתוך ה"אין-סוף" עצמו. ב"ליקוטי מוהר"ן": "כשאני מגלה סוד - אני מסתיר סוד גדול ממנו". גילוי = הסתר עמוק יותר.