רוּחַ אֱלֹהִים
Ruach Elohim (Divine Wind/Spirit)
"רוח אלוהים מרחפת על פני המים" (בראשית א:ב) - לפני הבריאה. בקבלה: "רוח" = לא אוויר אלא "כוח-חיים-רוחני" שמקיף. "מרחפת" = גם "מחממת" (כמו תרנגולת על ביצים) - מייצרת פוטנציאל. "פני המים" = "פני הבינה" - ה"מים" = בינה. "רוח אלוהים" = כוח ז"א שמרחף מעל בינה. בהבנה אחרת: "רוח" = גבורה; "אלוהים" = שם הגבורה; רוח אלוהים = כוח-הגבולה-שמפרה. ה"רוח הקודש" (ruach hakodesh) = אותה רוח - כשיורדת על אדם. ה"רוח" שעל נביא = שכינה המדברת מתוכו. ב"ים": "ה׳ ריח רוח" = לא ריח אבל ה"רוח" נחווית.