שְׁכִינָה בַּשֹּׁרֶשׁ

ה"שכינה" = לא רק "נוכחות אלוהית" מרחוק - היא "שורה" = שוכנת בתוך הנברא. "ושכנתי בתוכם" = לא "בתוכו" (בבית) אלא "בתוכם" = בלב כל אחד ואחת. ה"שכינה" בגלות = כשנשמה "מכוסה" = כשהאור פנימי חסום. ה"שכינה" בשורש = מה שתמיד שם = "נר ה׳ נשמת אדם" = "שכינה" = "נשמה". ה"יחוד" = כשהשכינה "מתגלה" = כשמסך הקליפות נפרם. ה"בית המקדש" = המקום שבו השכינה "ממוקדת" ביותר. חורבן = שכינה "יצאה" = גלות. בנין = שכינה "חוזרת". ה"בכי" על החורבן = בכי על "הסתרת הפנים". ה"תשובה" = "החזרת" השכינה.