עוֹלַם הַתְּהִירוּ

"תהירו" = ארמית ל"אור/בהירות". "עולמא דתהירו" = שלב ב"תהליך" הצמצום שקדם לבריאה. לפי ה"עץ חיים" של האר"י: לפני הצמצום = "אור אין-סוף שמלא הכל". אחרי צמצום = "חלל ריק". ה"תהירו" = מה שנשאר ב"חלל" כ"רשימו" - זוהר דק, "זכר" של האור הקדמון. זה לא "ריקנות" - זה "מינימום" שמאפשר לעולמות "להיות". ה"תהירו" = ה"בסיס" שעליו מצטיירים כל הפרצופים. ב"מדיטציה": הרגע שאחרי "מחיקת" כל המחשבות - "תהירו" = מה שנשאר. לא "שקט" אלא "רקמה דקה של מודעות".