חַשְׁמַל

מילה מסתורית מחזיון יחזקאל א:4 - "נוגה לו סביב וממתוכה כעין החשמל". הגמרא (חגיגה יג:א) אומרת שילד ששקד על חשמל ו"פירש" - ירדה אש מהשמים ושרפה אותו. בקבלה מאוחרת: "חשמל" מפורשת כ"חש מל" - השקט שמכיל דיבור, הדיבור שנולד מתוך שקט. הוא הגבול בין הבלתי-ניתן-לביטוי לבין הנכנס לביטוי. בקוסמולוגיה קבלית: חשמל הוא נקודת הממשק בין עולם האצילות (שבו אין עדיין "דיבור" נפרד) לבין עולם הבריאה (שם האלוהי נחווה כנפרד). המילה העברית המודרנית "חשמל" (electricity) נקראת כך - כי חשמל הוא הדבר שנמצא בגבול בין חומר לאנרגיה.