הִתְלַהֲלוּת

"התלהלות" - שלהבת רוחנית, הדלקה פנימית של הלב. בחסידות: אחד מה"מדות" המרכזיות - מצב שבו הנשמה "בוערת" כלפי אלוהים. שונה מ"שמחה" (simcha) - שמחה היא רחבה ומלאה; התלהלות היא אנכית ועוצמתית. בעל שם טוב: "כשהנר דולק, עדיף שידלוק בכל כוחו". ה"כיבוי" הכי גרוע אינו עצב - הוא ה"פושרות" (לא חם ולא קר). הזוהר: "ובלבי אש בוערת". מסוכן בלא הכוונה: "התלהלות" ללא "בינה" = אש שרופה, לא מעלה. "מוחין" (הבנה) = מיכל שמאפשר לאש לשרוף נקי. כשאדם לומד תורה בדבקות ומרגיש שהלב "נדלק" - זוהי התלהלות. אינה תמיד רצינית: גם שירה, ריקוד, שמחה של מצווה יכולים להצית אותה.