מַחֲשָׁבָה, דִּיבּוּר, מַעֲשֶׂה

שלושת מצבי הביטוי של כוחות הנפש - ומקבילותיהם בספירות. מַחֲשָׁבָה (מחשבה) - עולם פנימי, מקביל לחכמה ובינה. הכי קרוב למקור; אין לה גבול ממשי - אדם יכול לחשוב הכל. דִּיבּוּר (דיבור) - ביטוי בקול, מקביל לתפארת (ז"א) ולמלכות. יצא ממנה - אינו ניתן לחזרה לגמרי. מַעֲשֶׂה (מעשה) - פעולה, מקביל לספירת מלכות בביטויה הנמוך. הכבד ביותר לשינוי. בקבלה: ה"קלות" של מחשבה לעומת "כבדות" המעשה אינה מקרית - כל ירידה ברמה מוסיפה "כבדות" וצמצום. ה"נפח" של המחשבה גדול מהדיבור, שגדול מהמעשה. אבל: ה"מציאות" של המעשה גדולה מהדיבור, שגדולה מהמחשבה - הפוך. לכן: גדולה מחשבה רעה שלא בוצעה ממעשה חטא שנעשה בגלל "נפח האנרגיה" שמחשבה רעה מחזיקה.