מָקוֹם

אחד השמות האלוהיים המפתיעים - "המקום". המדרש שואל: מדוע קוראים לה׳ "מקום"? ועונה: "כי הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו". כלומר: ה"היכן" של כל הקיום הוא האלוהי עצמו - מרחב אינו ריק ונייטרלי אלא תוצר אלוהי פעיל. לפני הצמצום, האין סוף מילא כל "מקום" אפשרי - לא היה שום "שם" שאיננו אלוהי. הצמצום יצר "חלל" ריקנות לתוכה נוצר עולם - אבל גם אותה ריקנות היא "מקום אלוהי" כי אחרת לא הייתה קיימת. ההשלכה הפילוסופית: מרחב - כל מרחב - מניח תשתית שמחזיקה אותו. שאלת "איפה" היא תמיד שאלה על המקור.