פפנצ'ה

התהליך שבו התודעה מרחיבה חוויה ראשונית לרשת של פרשנויות, סיפורים, השוואות ועיסוק עצמי - עד שהאדם כלוא במציאות מחשבתית שנבנתה סביב האירוע. דוגמה: מישהו לא עונה להודעה. האירוע פשוט. אבל התודעה מייצרת: "הוא מזלזל בי", "אנשים תמיד מנצלים אותי", "אולי אני לא מספיק חשוב". זהו הפפנצ'ה. שלושה שורשים: טנהא (תאווה), מאנה (גאווה), דיטהי (השקפות). ההבחנה המרכזית: בין החוויה הראשונית - ודנה, פסה, סנה - לבין העולם הפרשני שנבנה סביבה. הקשב (סטי) מאפשר לזהות את רגע הפיצול - הנקודה שבה התודעה עוברת מ"מרגישה" ל"מספרת". פפנצ'ה-סניא = "תפיסות-ורעיונות שמגיעים מפפנצ'ה" - המקור MN 18. הניגוד: ניבאנה = פפנצ'ה-ניראודהה = "הפסקת הריבוי המושגי".