פַּרְדֵּ"ס

ראשי תיבות ל-4 רמות קריאת התורה: פְּשָׁט (המשמעות הפשוטה), רֶמֶז (הסמלי-אלגורי), דְּרָשׁ (ה מוסרי-הרלוונטי), סוֹד (הנסתר-הקבלי). הסיפור הידוע: ארבעה חכמים נכנסו לפרדס (לגן-של-ידע-מיסטי). בן עזאי הציץ ומת; בן זומא הציץ ונפגע; אחר "קיצץ בנטיעות" (הפך להרטיקן); רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום. הפרשנות: ארבעת החכמים מייצגים ארבע גישות שונות לחוויה מיסטית - רק מי שהגיע בבשלות הנכונה שורד אותה ללא עיוות. "פרדס" עצמו הוא מה שבפרסית קדומה פירושו "גן/פרדיס" - גן העדן.