אֹשֶׁר

"אשר" - אושר/אשרי - בקבלה: לא תחושת הנאה אלא "התאמה" בין הנשמה לייעודה. "אשרי" = מי שהולך בדרכו הנכונה (תהלים א:א). ה"אושר" האמיתי = "מנוחת הנשמה" = כשהנשמה "עושה מה שבאה לעשות". שונה מ"שמחה" (simcha): שמחה = אנרגיה; אושר = שקט. ה"עשירות" האמיתית = "השמח בחלקו" (אבות ד:א) = לא "יש לי הכל" אלא "מה שיש לי הוא מה שאני צריך". ה"נשמה האלוהית" בשמחתה = אושר פנימי שאינו תלוי בחיצוני. ה"גיהינום" = מצב שבו הנשמה "רואה" מה הייתה יכולה להיות - ה"אי-אושר" הזה עצמו = ניקוי. "אשרי" שבתהלים = 10 קרי = 10 ספירות.