צַדִּיק הַדּוֹר

בחסידות: לכל דור יש "צדיק הדור" - הנשמה הגבוהה ביותר שנשלחת לאותו הזמן. הוא אינו נבחר "מלמטה" - הוא "יורד" מלמעלה בשליחות. תפקידו: להרים את ניצוצות הקדושה של דורו, לחבר את הנשמות לשורשן. "ת"ר נשמות התלויות בנשמת הצדיק" - כל נשמות תלמידיו. הנשמות של ה"עם" = "אברים" של הצדיק. כשאדם "מתקשר" לצדיק הדור - הוא מקבל "מוחין" שגדולים ממוחיו. ה"ביטול" לצדיק: לא ביטול אישיות - ביטול מגבולות שלו עצמו. "ולא מת" = צדיקים שמתו אינם מתים - נוכחותם נשארת. אחרי מות הצדיק: "יש לו יותר" - הוא מוכרח להישאר בעולמות התחתונים לסייע. ר׳ נחמן מברסלב: "אחרי מותי, יסייע יותר ממחייתו".