קִבּוּץ נִדָּחִים

"קיבוץ נידחים" = כינוס ה"נדחים" - אלה שהיו מרוחקים, נפוצים, אבודים. בפשט: הגאולה הלאומית - ישראל שפוזרו בין העמים חוזרים לארצם. בקבלה: ממד רוחני עמוק יותר. כל "ניצוץ קדושה" שנפל בגלות = "נידח". "קיבוץ" = תיקון ניצוצות. ה"גלות" של ניצוצות = מצב שבו חיות רוחנית "מצורפת" לקליפות ואינה יכולה לצאת בכוחות עצמה. אדם שעושה תשובה = "מקבץ" ניצוצות שלו עצמו. ה"גמר תיקון" = כשכל הניצוצות "חוזרים" - גם אלה שנפלו עמוק ביותר. "קיבוץ" = הרגע שבו ה"שבירה" הופכת ל"תיקון". ר׳ נחמן: "כל ניצוץ ימצא דרכו הביתה - גם אחרי מסעות ארוכים".