קִדּוּשׁ הַשֵּׁם

"קידוש השם" - מעשה שמגלה את "שם" ה׳ בעולם. בפשט: מסירות נפש על אמונה. בקבלה: "קידוש" = פעולה שמחברת "שם" (גילוי) ל"עולם" שלא הכירו. כשאדם עושה פעולה שמגלה אלוהות = "מקדש שם שמים". ה"חילול השם" = ההפך - גורם לנסתר שיישאר נסתר. ה"מרטיר" = שמקדש בחייו = "פרצוף" מיוחד. ה"גאולה" = קידוש שם ה׳ ב"עין כל" = גילוי אלוהות לכלל הבריאה. בחסידות: כל מעשה יפה = "קידוש שם". ב"שמחה": שמחה ש"גולשת" לאחרים = קידוש שם. ה"שם" שמקדשים = לא "תג" - זהו "כוח-גילוי" שדורש "אחר" שיכירנו.